תולדות האייקידו

אייקידו הינה אמנות לחימה חדשה יחסית אשר נוסדה ביפן ע"י מאסטר מוריהי אוישיבה (1883-1969), אשר היה מורה ומומחה לאומנויות לחימה יפניות שונות, וכונה "או סנסיי" (ביפנית – "המאסטר הגדול"). לפי המסורת היפנית נהגו אומני לחימה לנסות את כוחם אחד של השני, וגרנד מאסטר אוישיבה נהנה ממוניטין של בלתי מנוצח בקרב חרבות.

אחרי שנים רבות של קרבות הגיע "או סנסיי" לתובנה כי הניצחון על חשבון אחרים אינו ניצחון אמיתי, וכי הגנה עצמית אמיתית נובעת מניצחון על הריב והמחלוקת בתוך נפשו של כל אדם. וכך, למרות שכבר היה בר סמכא מפורסם, החל אוישיבה ללמוד מחדש את אופני התנועה וההתנהגות האנושית. מתוך לימוד זה ושעות ארוכות של מדיטציה נולד ה"אייקידו" – אמנות קרב מגע ושיטה להגנה עצמית ללא פגיעה באחרים. ככל שהתפתחה אומנות זו, התברר שזוהי לא רק שיטה יעילה להגנה עצמית, אלא גם דרך להגיע להרמוניה עם כל הסובב אותנו.