היה היה מאסטר בסין, שהיה מפורסם בכוחו הרב וביכולתו המופלאה. רבים רצו ללמוד ממנו - מעטים זכו לכבוד.
מדי בוקר היו מתאספים מול פתח ביתו אנשים ומחכים לבואו של המאסטר, ובכל בוקר היה יוצא משרתו של המורה ומכריז בפניהם שהשיעור לא יתקיים.
זה היה קורה כל בוקר, וחלק מהאנשים התייאשו ועזבו את המקום מאוכזבים מאד. הקבוצה נהייתה קטנה יותר, וכך אחרי מספר חודשים נשאר שם רק אדם אחד, בחור צעיר, נחוש מאד לפגוש את המאסטר. הוא הגיע כל יום הרבה לפני כל האנשים האחרים והתאמן לבד על דברים שידע.
וכך יום אחד יצא המורה מביתו בדרכו למקדש, ראה את הבחור הצעיר מתאמן כהרגלו בחדשים האחרונים, שאל אותו המאסטר האם הוא יכול לעשות משהו בשבילו. הבחור הצעיר הסכים ללא היסוס. המאסטר אמר "אתה רואה את העץ הזה?, תעקור אותו מהשורש".
מאותו יום, מידי בוקר בנוסף לאימון שלו ניסה הבחור הצעיר להוציא את העץ ממקומו ואחרי שנתיים - סוף, סוף הצליח. הוא נשא את העץ אל פתח ביתו של המאסטר וביקש להראות לו את הצלחתו. "המורה הצלחתי, עכשיו אתה יכול ללמד אותי?" שאל הבחור, המורה הזקן חייך וענה: " עכשיו מה עוד אוכל ללמד אותך?...."
